דיכאון קורונה: כיצד מציאות מדומה יכולה לתרום לטיפול פסיכולוגי בדיכאון

בשיתוף עם ד"ר יעקב אופיר, פסיכולוג קליני, עמית מחקר בטכניון

זכינו לפתח סדרת משחקוני מציאות מדומה שמיועדים לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בדיכאון. הפרויקט הופק בשיתוף פעולה מיוחד עם הפסיכולוג הקליני ד"ר יעקב.

האופי המשחקי והעוצמה המנטאלית של חוויית המציאות המדומה נותנים לנו את ה- X פקטור שכל כך חסר בטיפול המסורתי ומאפשרים לנו להתגבר על המגבלות של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי לדיכאון.

שימוש במציאות מדומה עבור טיפול נפשי

באמצעות המציאות המדומה, מטפלים יכולים להמחיש טוב יותר את ההתערבויות הקוגניטיביות ומטופלים יכולים "לאמן" את המיינד שלהם מהבית, גם בתקופת הסגרים והריחוק החברתי וגם כאשר הטיפולים מתרחשים ב'זום'. המציאות המדומה תאפשר להם להגביר פעילויות מהנות, למזער את חשיבותם והשפעתם של אירועים שליליים ולהתרגל להפנות את הקשב לחצי הכוס המלאה של החיים. והכי חשוב, משחקי המציאות המדומה, הם אלו שיתנו לאנשים שסובלים מדיכאון את זריקת החיוּת, המסוגלות והמוטיבציה לה הם כה זקוקים. רק שהפעם הזריקה תהיה נעימה, כיפית ובלי תופעות לוואי.

המחלה של המאה ה-21 – דיכאון!

גזרות הקורונה, בין אם מוצדקות ובין אם לאו, הביאו עימן עלייה דרמטית בתחושות דיכאון, מתח ובדידות, – תסמינים שזכו לשם: 'דיכאון קורונה' (Coronavirus Depression) ומעלים את החשש מפני התפרצות של ניסיונות התאבדות.

גם לפני התפרצות המגפה, מיליוני אנשים ברחבי העולם סבלו מהפרעת דיכאון מאז'ורי, 'המחלה של המאה ה- 21', אך כעת נדמה שאנו נמצאים בעיצומו של משבר פסיכיאטרי שלא ידענו כמותו מזה שנים.

כמו וירוס הקורונה, גם הדיכאון יכול להיות בלתי נראה ואפילו די מסוכן. הכאב הנפשי שמלווה את הדיכאון הוא קשה מנשוא ולעיתים הוא גורם לאדם להרהר באפשרות הגרועה מכל – התאבדות.

החדשות הטובות הן שבדיכאון אפשר לטפל. ואפילו, בלי תרופות פסיכיאטריות!

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

אחד הטיפולים הפסיכולוגיים היעילים והנחקרים ביותר לדיכאון נקרא: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).

גישתו של המטפל הקוגניטיבי-התנהגותי לא דומה לגישה הסטריאוטיפית של ה'פסיכולוג מהסרטים' ששותק ומהנהן. טיפול CBT הוא טיפול הדרכתי, אקטיבי וממוקד שזכה לתמיכה מחקרית אדירה, עד כדי כך שבחלק מהמקומות בעולם הוא הפך לטיפול שקרוי בעגה המקצועית: 'treatment of choice' – הטיפול המועדף והראשון שמומלץ לנסות כאשר סובלים מדיכאון.

העקרונות הבסיסיים של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, כוללים, לא תאמינו, שני חלקים:

חלק קוגניטיבי וחלק התנהגותי (תיראו מופתעים 😊). בחלק ההתנהגותי, המטפל עובד עם המטופל על הגברה והתמדה בפעילויות מהנות, בריאות ופרודוקטיביות ובחלק הקוגניטיבי, הוא עובד איתו על שינוי דפוסים קוגניטיביים שליליים כמו מחשבות חזרתיות שלילית (רומינציה) ועיוותי חשיבה. 

CBT זה לא מספיק – צריך תוכן ויזואלי של מציאות מדומה

אבל גם CBT הוא לא פתרון קסם. אמנם יש לו פחות תופעות לוואי מתרופות פסיכיאטריות אבל הוא דורש מהמטופל המון מאמץ ומוטיבציה – בדיוק המשאבים הפסיכולוגים שחסרים לאדם שסובל מדיכאון.

ב- CBT, למטופלים יש שיעורי בית!

אתם מדמיינים לעצמכם נערה שסובלת מדימוי עצמי נמוך ומדיכאון יוצאת מהמיטה (ומהאינסטגרם) כדי לעשות פעילות גופנית או כדי למלא יומן רגשות? וזה עוד לא הכל, גם מטופלים שמוצאים בתוכם את "הכוח לשנות", לא תמיד מצליחים להפנים את השינוי הקוגניטיבי הנדרש בטיפול, פשוט כי מדובר במשימה די אמורפית וקשה לביצוע.

מטופלים רבים שואלים את עצמם: איך, פור-גוד-סייק, אני אמור "לשחרר", לא לחשוב מחשבות שליליות? להתגבר על הטיות? זה יפה בתיאוריה, אבל איך עושים את זה בפועל?

כאן, כדאי להכיר, את ההתפתחויות הטכנולוגיות החדשות מתחום המציאות המדומה שיובאו לאחרונה אל תחום הטיפול הפסיכולוגי. מי שלא התנסה אי פעם בחוויית מציאות מדומה איכותית, לא טעם יין הונגרי מימיו.

עם ציוד מתאים, אשליית הסביבה המדומה היא כה עוצמתית עד שהיא גורמת לתגובות גופניות ורגשיות אמיתיות כאילו מדובר בסביבה מציאותית.

הדוגמא הקלאסית באה לידי ביטוי בחווית "אתגר הקרש האימתני", הגורמת לדיסוננס בין המודע לתת מודע ומקשה מאוד על אנשים לזוז צעד אחד על רצפה יציבה, כאשר "עומדים" בסביבה המדומה על קורת עץ רעועה בין שני בנייני רבי קומות.

היתרונות של מציאות מדומה בטיפול נפשי

אין זה פלא אם כן, שהמציאות המדומה חדרה גם אל חדר הטיפול המקודש.

אפילו פסיכולוגים שמרנים שהסטינג הטיפולי יקר לליבם הפנימו את הפוטנציאל הטיפולי האדיר של המציאות המדומה.

אסימון ההבנה נפל בעיקר לאור האפשרות החדשה לחשוף את המטופל לאירועים ולגירויים שהכי מפחידים אותו. זאת מפני שחשיפה הדרגתית לגירויים מפחידים היא האסטרטגיה המרכזית בטיפול CBT שמיועד להתמודדות עם חרדות.

לפתע, עם הופעת הטכנולוגיה החדשה, האסטרטגיה ההתנהגותית הזו של חשיפה, למשל עבור אנשים שסובלים מפחד טיסות, פחד לצאת מהבית ואפילו חרדה חברתית, הפכה להיות טכניקה ממשית ועוצמתית בתוך חדר הטיפול.

בדיוק כמו שטייס יכול לשפר את ביצועיו בסימולטור שמדמה טיסה אך מחובר לקרקע, כך יכול גם מטופל להתאמן ב"לנצח את הפחד" בסביבה המדומה של ה'סימולטור' הטיפולי.

אמנם בהפרעות דיכאון, המצב לא כל כך פשוט והמחקר המדעי עדיין בחיתולים, אבל גם כאן יש חידושים מופלאים.