למידה מוטורית, שהיא השגת שינוי קבוע בהתנהגות באמצעות תרגול, מושפעת מגורמים שונים, ביניהם המשוב שניתן למתאמן – העיתוי שלו והסוג. נושא המשוב בלמידה מוטורית נחקר רבות, אולם השפעת השילוב של מידע רגשי בתוך המשוב כמעט לא נחקרה ועוד פחות מכך ההשפעה של משוב רגשי שניתן ע"י דמות וירטואלית. ד"ר טל קרסובסקי, ד"ר אריק חשין וד"ר מיכל כפרי, חוקרים מאוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם צוות הפיתוח של חברת VR2GO, פיתחו תוכנה במציאות מדומה שמאפשרת איסוף נתוני מיקום ברמת דיוק גבוהה על מנת לנטר ביצוע מוטורי במהלך תרגול של מטלה מוטורית בתנאים שונים של משוב הכולל מידע רגשי הניתן ע"י דמות וירטואלית.
ד"ר צבי טובול-לביא מחברת VR2GO על תהליך הפיתוח: "כלי הפיתוח שעומדים לרשותנו באמצעות מציאות מדומה רק הולכים ומתרחבים, מידע ביומטרי אינו רק טביעת אצבע, כעת אנחנו יכולים לבסס מידע מחקרי עם נתונים אובייקטיביים מדויקים שנמדדים 90 פעמים בשניה ומאפשרים לנו לפתוח דלתות בעולם המחקר בעלויות נגישות"
למידה מוטורית ומשוב רגשי במציאות מדומה
המחקר בוחן את ההשפעה של משוב רגשי על למידה מוטורית במציאות מדומה (Virtual Reality; VR) וחוקר את ההשפעה של מאפיינים אישיים (נטיות רגשיות/ויסות רגשי) על האופן בו המידע הרגשי מעובד במהלך התרגול. במחקר הראשוני השתתפו שישים נשים בריאות (בגילאי 25±6 שנים) אשר חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: משוב רגשי חיובי ומשוב רגשי שלילי. משימת הנסייניות הייתה ללמוד מיומנות חץ וקשת באמצעות תרגול שנערך במציאות מדומה במשך 5 דקות. במהלך 70% מנסיונות הירייה, המשתתפות קיבלו משוב מדמות וירטואלית (רובוט) על דיוק הפגיעה, שלוותה ברגש חיובי או שלילי. לדוגמה, המשתתפות בקבוצה עם המשוב החיובי קיבלו הודעות כמו "אני מאוד גאה בך!" והמשתתפים בקבוצת המשוב השלילי קיבלו הודעות כמו "אני ממש מאוכזבת ממך". בנוסף, הוערכו תכונות אישיותיות ויכולת ויסות רגשי ע"י שאלונים.
המחקר מתבסס על מודל ידוע בתחום הרגשות בארגונים – מודל הרגשות כמידע חברתי (Emotions As Social Information; EASI), שפותח ידי ואן קליף בשנת 2009. על פי תיאוריה זו, אנשים משתמשים בביטוי רגש של אחרים כדי לאסוף מידע על הסביבה החברתית ולהנחות את התנהגותם. במחקר הנוכחי הותאם המודל לראשונה לתחום הלמידה המוטורית ולמשוב מדמות וירטואלית. ההשערה היתה שאנשים שונים עם יכולות ויסות רגשי שונות ישתמשו במידע רגשי באופן שונה כך שהוא יקדם או יעכב את הלמידה של המיומנות הנרכשת.
ניתוח התוצאות: דיוק וקינמטיקה של תנועה
החוקרים העריכו את דיוק הירי ואת הקינמטיקה של היריה על ידי השוואת הביצועים לפני הבדיקה ואחריה. שתי הקבוצות הדגימו שיפור במהירות וחלקות התנועה עם התרגול, ללא שינוי משמעותי בדיוק הירי.
עם זאת, ממצאים ראשוניים הראו כי יש קשר בין מאפיינים אישיים רגשיים לבין השינוי במשתני הלמידה בתנאים של משוב חיובי או שלילי. כך, משתתפות שנטו יותר לחוות רגשות שליליים, השתפרו יותר כאשר קיבלו משוב שלילי. בנוסף, נשים שנוטות להשתמש בהדחקה כמנגנון ויסות רגשי השתפרו פחות כאשר קיבלו משוב חיובי. כלומר, ייתכן שהיכולת של נשים להשתמש במשוב רגשי חיובי או שלילי תלויה במאפיינים אישיים.
השלכות על משוב רגשי מותאם אישית
ממצאים ראשוניים אלה מראים כי יש משמעות להתאמה של מאפייני המשוב הרגשי למאפיינים אישיים של הלומד. בהקשר ללמידה מוטורית בשיקום לאחר פגיעה, הממצאים מצביעים על החשיבות של התאמה אישית של סוג המידע הרגשי הניתן במשוב, לצורך אופטימיזציה של תהליך הלמידה.
ד"ר טל קרסובסקי מובילת המחקר מסכמת את התובנות מהמחקר הראשוני: "התוצאות הראשוניות ממחקר זה שופכות אור על ההשפעה של משוב רגשי במציאות מדומה על למידה מוטורית. הסביבה הוירטואלית מאפשרת חקירה של מנגנונים הקשורים בלמידה מוטורית. כך, ראינו שלהבעת רגש על ידי דמות וירטואלית יש השפעה על הסביבה. משוב רגשי, חיובי ושלילי כאחד, יכול להשפיע על שיפור הקינמטיקה במהלך התרגול. אנחנו רק בתחילת הדרך במחקר, כאשר אנחנו מקווים שנוכל בעתיד להתאים טיפול שיקומי אפקטיבי יותר, תפור אישית לכל מטופל".
