נוכח העלייה של הטכנולוגיות השונות של מציאות מדומה, רבודה ומעורבת (ועוד כמה סוגים) החלטנו לעשות שני צעדים לאחור ולעשות קצת סדר במונחים הבסיסיים של עולם תוכן זה.
ניקח מוצר יחסית מוכר ההולולנס של מייקרוסופט – HoloLens משקפי מציאות רבודה? האומנם?
לא בדיוק, משקפי ההולולנס של מייקרוסופט, כמו מג'יק ליפ שונים ממציאות רבודה / מושלכת, ושניהם שונים ממשקפי מציאות מדומה.
פעם אחר פעם בחודשים האחרונים אנחנו נתקלים בלקוחות, משפחה או חברים ששואלים אותנו שאלות אלה, ולא מעט פעמים נתקלנו בתפיסה שגויה לגבי העולם המדומה והמעורב של המציאות המדומה.
מהי מציאות מדומה (VR)?
מציאות מדומה – virtual reality – או בקצרה פשוט VR, הוא מונח כללי אשר בדרך כלל מתייחס לטכנולוגיות מחשב שמשתמשות בתוכנה כדי ליצור תמונות, הדמיות, תחושות וצלילים מציאותיים אשר מחקים את הסביבה האמיתית (או סביבה דמיונית לחלוטין), ולדמות את הנוכחות הפיסית של משתמש בסביבה זו. VR הוגדר כ "… סימולציה מציאותית של סביבה תלת-מימדית, שנוצר באמצעות תוכנה וחומרה אינטראקטיביות, אשר נשלטת באמצעות התנועה של הגוף" או כ "חוויה עשירה ואינטראקטיבית שנוצרה על ידי מחשב ".
היום, הדוגמאות הבולטות ביותר בשוק למוצרים שמשתמשים בטכנולוגיה של מציאות מדומה הם קסדות מציאות מדומה כמו של אוקולוס ריפט, קסדת המציאות המדומה של סוני פלייסטיישן, משקפי הווייב של HTC וסמסונג גיר VR. אפשר לומר ששוק המוצרים והטכנולוגיות של מציאות מדומה הוא התחום המוכר ביותר לקהל הצרכנים, גם בגלל שהוא קיים כבר משנות התשעים וגם בגלל שראינו דוגמאות כאלה בסרטים או סדרות שונות.
במציאות מדומה, המשתמש שם על הראש התקן או קסדת מציאות מדומה "head-mounted display" בה יש מסך או שני מסכים לפני העיניים, והיא מופעלת על ידי מחשב, קונסולה או מכשיר נייד.
הודות לתוכנות וחיישנים מיוחדים החוויה הופכת למציאות של המשתמש, תופסת בדרך כלל את כל טווח הראייה, ולעיתים קרובות מלווה בתמיכה של שמע מרחבי 3-D audio שהוא מעין מערכת שמע היקפית אישית ובקרי שליטה שמאפשרים לבצע אינטראקציות שונות עם העולם המלאכותי בדרך אינטואיטיבית.
מה שמייחד את המציאות המדומה, היא העובדה שכשמשתמש צופה או מסתובב בסביבה המציאותית, ההדמייה במציאות המדומה מתאימה את עצמה לקצב ההסתובבות או המבטים שמבצע המשתמש.
מילת המפתח היא נוכחות – יצירת תכנים ש"עובדים על המוח" וגורמים למשתמש להאמין שהוא נמצא במקום שהוא לא נמצא בו. כאשר אתם מפחדים לעשות צעד קדימה מחשש שתיפלו ממצוק מדומה, זאת התופעה של "נוכחות" presence.
בשלב הזה נציין את אחד האתגרים הגדולים במציאות מדומה. המפתחים השונים גילו שזה לא פשוט בכלל ואפילו קשה מאוד לעבוד על המוח. אם אתם נמצאים בחוויה של רכבת הרים, אבל הגוף שלכם לא מרגיש שאתם בתנועה, המוח שלכם עלול לחשוב שמשהו לא תקין….ואז…. במקרה הטוב ביותר אתם לא תקיאו.
הפיתוחים וההתקדמות שבוצעה לאחרונה בטכנולוגיה של מציאות מדומה שיפרה בצורה ניכרת את החביון – latency, הזמן שעובר בין השלב שבו אתם מזיזים את הראש עד שהתמונה מתאימה את עצמה במציאות מדומה. זהו דבר מכריע לכך שהמוח לא ירגיש בחילה. אך למרות השיפורים הרבים הטכנולוגיים והתכניים עדיין יש אנשים שתמיד ירגישו בחילה, אלא אם יפותחו תוכנות על ידי חברות כמו אוקולוס וסוני שנועדו במיוחד לשם כך.
שלב אחד מאחורינו – ועכשיו – מהי מציאות רבודה?
"מציאות רבודה" או augmented reality הוא סוג של טכנולוגיית מציאות מדומה שמשלב מה שהמשתמש רואה בסביבה האמיתית שלו עם תוכן דיגיטלי שנוצר על ידי תוכנת מחשב. תמונות או תכנים אחרים שנוצרים על ידי תוכנה נוספים כהדמיה אל העולם שסובב את המשתמש ובדרך כלל משפר באופן כזה או אחר את הסביבה האמיתית. חלק ממערכות AR להשתמש במצלמה כדי ללכוד את הסביבה של המשתמש או איזה סוג של מסך התצוגה שקוף למחצה אשר המשתמש מסתכל עליו.
המוצרים הקיימים היום בשוק הם למשל: Google Glass, Daqri Smart Helmet או המשקפיים של Epson Moverio.
מילת המפתח במציאות רבודה היא שימושיות.
חווית מציאות רבודה תהיה כנראה הרבה פחות מרגשת מאשר רכבת הרים הוא מפגש עם דינוזאור, אבל מומחים רבים סבורים שהשוק והפוטנציאל של הטכנולוגיות והאפליקציות ב AR הרבה יותר גדולות מאשר המציאות המדומה.
כל הרעיון של מציאות רבודה הוא שהאמצעי לוקח את מה שהמשתמש רואה, ומוסיף מידע דיגיטלי או מידע באופן כללי על גבי אותו התוכן שהמשתמש רואה. זה יכול לנוע מתוכן פשוט כמו מספרים או הערות, ויכול להיות מורכב כמו מסך סימולציה שלם. באופן כללי, המציאות הרבודה מאפשרת למשתמש לראות גם תאורה סינטתית וגם אור רגיל שחוזר מעצמים בעולם האמיתי.
המציאות הרבודה מאפשרת למשתמש לקבל מידע ללא שימוש בידיים, ובכך הופכת טכנולוגיה זאת למושלמת לשוק העסקי והתעשיוות.
יש מגוון רחב של אפליקציות ייעודיות לשוק הצרכני כמו: רחפנים שניתן לשלוט בהם באמצעות מציאות רבודה. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר מהשנים האחרונות לטכנולוגיה זאת הוא המשחק "פוקימון גו" שנועד לסמרטפונים. מי שלא מכיר – המשחק בנוי סביב מפות והסביבה חיה ומאפשר לשחקנים למצוא ולתפוס דמויות פוקימון שונות. כאשר השחקנים מוצאים פוקימון, הם יכולים להיכנס לתצוגה של מציאות רבודה – בה הם יכולים לראות את הפוקימון במסך הפלפון שלהם, על גבי העולם האמיתי.
אבל!!!!
מציאות מעורבת – Mixed reality – MR
השילוב של העולם המציאותי והעולם המדומה ליצירה של סביבה ויזואלית חדשה בה חפצים פיסיים וחפצים דיגיטליים מתקיימים יחדיו ומבצעים אינטראקציות בזמן אמת.
המציאות המעורבת מתרחשת בתווך שבין המציאות למדומה, ויותר מזה, משלבת גם מציאות רבודה וגם וירטואליות רבודה באמצעות טכנולוגיות אימרסיביות.
מילת המפתח של מציאות רבודה – גמישות.
הטכנולוגיה הזאת משלבת את שני העולמות והיתרונות של כל עולם – מציאות רבודה ומציאות מדומה.
בתאוריה – מציאות מעורבת מאפשרת למשתמשים לראות את העולם האמיתי בדומה למציאות רבודה, בתוספת של רכיבים מדומים. רק שהאוביקטים הוירטואליים מקושרים לנקודות או חפצים מציאותיים בחלל האמיתי, בכל הופכים החפצים ל"אמיתיים", לפחות בעיני המתבונן.
*דגש קטן – בנושא של פוקימון גו – בגלל שכשבאים לתפוס פוקימון הוא מתקבע לנקודה של השחקן, יש שאומרים שזאת לא באמת מציאות מעורבת. כי אין תחושה של "אמיתיות" .
בעזרת הטכנולוגיה של מציאות מדומה, קשה הרבה יותר לשבור אשלייה זאת.
דוגמא: שולחן רגיל יכול להפוך להדמייה אינטראקטיבית של משחק מיינקראפט.
בזמן שהשחקנים מסתובבים מסביב לשולחן האשלייה נשארת מקובעת, וכאשר נשענים לפנים, ההדמייה נעשת גדולה יותר, בדיוק כמו בעולם האמיתי.
זה נשמע מדהים, אבל שימושים ואפליקציות למציאות מעורבת עדיין ברובם נמצאים בשלבי פיתוח סודיים מאחורי דלתות סגורות.
