בעשור שבו העולם רץ קדימה עם בינה מלאכותית, מציאות מדומה ופריצות דרך טכנולוגיות – ישראל, אומת הסטארטאפ, ממשיכה להיתקל בחסם בירוקרטי ישן: שיטת שוטף פלוס.
מה שנראה כמו פרט קטן באקסל של מחלקת הכספים, הפך עם השנים למנגנון שמעכב התחדשות, שוחק עסקים צעירים, ויוצר חיץ בלתי נראה אך הרסני בין יזמות לבין אימפקט.
מה זה בכלל "שוטף פלוס"?
שיטת התשלום הזו, שצמחה בשנות ה־80 וה־90, מאפשרת ללקוח (ולא לספק) לקבוע מתי לשלם. אם העסק מבצע שירות היום, הוא יקבל תשלום בעוד חודשיים, שלושה, ולעיתים גם ארבעה.
כן, גם אם הוא עסק קטן שמתקיים מפרויקטים בודדים, וגם אם כבר ביצע את עבודתו במלואה.ולא – לא מדובר בתופעה שקיימת כך בעולם כולו.
באירופה יש חוקים שמגבילים תשלומים ל-30 או 60 יום.
בארה"ב יש הגנות על עסקים קטנים.
אבל בישראל? אין אכיפה, אין סנקציות – ויש תרבות של דחייה כמדיניות.
ולמה זה צריך לעניין אתכם עכשיו?
אנחנו בתקופה של רנסנס טכנולוגי.
כל ארגון – ממשרד החינוך ועד חברת החשמל – שואל את עצמו איך לשלב בינה מלאכותית, איך להטמיע מציאות מדומה, איך לשפר תהליכים, להעלות פריון ולהכשיר עובדים לכלים של העתיד.אבל במקביל, אותם גופים שמצהירים על חדשנות – נמנעים מתשלום בזמן למי שמביא את החדשנות עד לפתחם.
וזה לא עניין של נוחות.
זה עניין של כשל מערכתי שמייצר פער מסוכן בין הדקלום לבין היישום.
החומה המדומיינת: כשהתעשייה המזדקנת חוסמת את הדור הבא
דמיינו סטארטאפ צעיר שמפתח אפליקציה שמשלבת VR ו-AI כדי לאמן צוותים רפואיים בסימולציות מצילות חיים.
הוא מצליח להדגים אותה בבית חולים ממשלתי, כולם מתלהבים, והוא מקבל הזמנה רשמית.
אבל אז – נדרש שוטף +90.
התוצאה: הוא נדרש לממן בעצמו את ההתקנה, את כוח האדם, ואת הזמן.
כשהתשלום יגיע – אם יגיע בזמן – הכסף כבר לא יהיה רלוונטי, כי העסק מתמודד בינתיים עם נזילות, פערי אשראי, ושחיקה יומיומית.
מנגד, תאגיד ותיק וגדול, שזכה למכרזים בעשורים הקודמים, יוכל להרשות לעצמו להמתין – גם אם אינו מחדש דבר.
וכך החדשנים נדחקים החוצה, והישנים ממשיכים לשלוט.
ומה המחיר האמיתי?
- ירידה בפריון: עסקים חדשניים לא מצליחים לגדול – ולכן לא מייעלים את המשק.
- פגיעה בהשכלה הטכנולוגית: מורים, מוסדות הכשרה וסטודנטים נחשפים פחות לכלים של המאה ה-21, כי היזמים שמביאים אותם לא מצליחים להחזיק מעמד.
- האטה בחדשנות ציבורית: רשויות, משרדים וחברות ממשלתיות נותרות מאחור – כי הן לא מסוגלות (או לא רוצות) לתקצב תשלומים בזמן.
בריחת מוחות – מבית לחו"ל: יזמים עוזבים את המדינה כי כאן, במקום לפרוח, הם צריכים לרדוף אחרי צ'קים.
מה הפתרון?
לא מדובר רק בשינוי כלכלי – אלא במהפכה תרבותית.
צריך להתחיל לדבר על זה.
להפוך את שוטף פלוס לנורת אזהרה, לא לברירת מחדל.
יזמים צריכים להפסיק להתבייש לדרוש מקדמה.
משרדים צריכים להפעיל תקציבים חדשניים בזמן אמת – לא באיחור.
והמדינה? היא חייבת לחוקק ולהחיל סנקציות אמיתיות – אחרת, כל הדיבורים על חדשנות יישארו במצגת.
מילה לסיום
העתיד כבר כאן – אבל אם לא נשנה את ההווה, ישראל תישאר מאחור.
וההיסטוריה תזכור: לא הבינה המלאכותית איימה על השוק, אלא העיכוב הממשי בתשלום על עבודה אמיתית.רוצים להיות חלק מהשינוי?
VR2GO מזמינה אתכם לשתף, להגיב ולהצטרף לדיון על חדשנות, קיימות כלכלית, והצלת הדור הבא של היזמים בישראל.
הצטרפו לקהילת INVERSE והובילו את עתיד המציאות הרבודה
אם אתם רוצים להיות חלק מהעתיד ולהשפיע על הדרך שבה טכנולוגיות כמו משקפי AR משנות את חוויית המשתמש, הצטרפו עכשיו לקהילת INVERSE. בואו לקחת חלק בדיונים, ללמוד מהמתקדמים ביותר בתחומים כמו מציאות רבודה, בינה מלאכותית ומחשוב מרחבי, ולהיות חלק מקהילה מובילה של חדשנות טכנולוגית. ההזדמנות להוביל את המהפכה הטכנולוגית בידיים שלכם – הצטרפו אלינו ב-INVERSE ותתחילו לשנות את המציאות כבר היום!
רוצה להצטרף למהפכה או לשמוע איך אפשר לשלב חדשנות?
השאירו פרטים ונחזור אליכם עם פתרון שמתאים לעולם החדש – בלי לחכות חודשיים.
