מהו בדיוק המטאוורס? היכן ניתן למצוא אותו? למה זה משנה? איך בכלל נכנסים לשם? המושג מטאוורס הפך למאוד פופולרי בשנים האחרונות ואין ספק שהוא צובר הד, פופולריות ותאוצה בקרב אנשים וגם בקרב התעשייה. מהילד שמשחק במחשב עד למנכ"ל של תאגיד עצום, כמעט כולם שמעו לפחות פעם אחת על המטאוורס.
מה זה בדיוק מטאוורס? המטאוורס זה למעשה רשת של עולמות וירטואליים משותפים, שבהם אנשים יכולים ליצור קשר עם חברים, ליצור ולשחק משחקים, לעבוד ולקנות דברים. אפשר לחשוב על מטאוורס כעל מרחב אינטרנטי תלת-ממדי מפותח שבו אין צורך בהתחברות. בתוך המטאוורס קיימים עולמות וירטואליים רבים שבהם משתמשים יכולים להכיר ולהיפגש עם אנשים ולעשות כל מה שעולה על רוחם בגבולות החוק וההיגיון.
כרגע, הרעיון של מטאוורס אחד שזכה להכרה אוניברסלית הוא עדיין ספקולטיבי – החומר של המדע הבדיוני. כיום ישנן מספר חברות שמפתחות עולמות מטאוורס. כל אחת מאותן חברות רוצה להיות זו שתזכה בליבו של הקהל וכרגע לא ברור מי מהן תצליח. אחת החברות שעושה לא מעט רעש בתחום היא Meta שעד לא מזמן נקראה Facebook. מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג שם בשנים האחרונות דגש רב על פיתוח של עולם מטאוורס ומשקפי מציאות מדומה תחת מיתוג שלו.
שיעור היסטוריה
המונח "מטאוורס" הופיע לראשונה בספר המדע הבדיוני Snowcrash של הסופר ניל סטיבנסון בשנת 1992. הספר Snowcrash מתאר עתיד שבו מיליוני אנשים משתמשים באווטארים וירטואליים כדי להשתתף בתחום הסייברספייס. רעיון זה זכה לפופולריות נוספת ברומן מדע בדיוני אחר, Earnest Cline 2011 Ready Player One, שבו אנשים חובשים משקפי מציאות מדומה ומתחברים לעולם וירטואלי כדי לחיות את הפנטזיות שלהם.
המטאוורס עשה את המעבר הראשון מספרות למציאות כבר בשנת 2003 כאשר חברת Linden Lab השיקה את Second Life. מדובר בפלטפורמה שהיא לא בדיוק משחק – אין משימות או מטרות להשיג, יש פשוט סביבה תלת-ממדית מדומה שבה משתמשים יכולים לעשות כמעט כל דבר. הם יכולים לאמץ פרסונות חדשות, לטפח תחביבים, לנהל עסקים וליצור חברויות עם אנשים שנמצאים במקומות גיאוגרפיים רחוקים.
Second Life התגלה כלהיט ענק עם שחרורו וכמיליון משתמשים שנרשמו אליו. אוניברסיטת הרווארד אף קיימה בו שיעורים. עם זאת, בסופו של דבר, ההתלהבות מ-Second Life דעכה, וצמיחת הפלטפורמה השתטחה. בשנים שלאחר השיא של Second Life, מספר פיתוחים טכנולוגיים, בעיקר בהובלת תעשיית הגיימינג, החיו מחדש את השיח סביב המטאוורס.
איך עובד המטאוורס?
בתיאוריה, המטאוורס פועל בכך שהוא מאפשר למספר אינסופי של אנשים להתחבר יחד ולתקשר אחד עם השני ועם החפצים שמסביב בזמן אמת בסביבה וירטואלית תמידית, סוחפת ותלת-ממדית. במציאות, מדובר בהישג טכנולוגי מסובך. דבר כזה דורש יכולות עיבוד גבוהות מאוד ועצומות גם בצד השרתים וגם בצד ציוד הקצה של המשתמשים.
כן נציין כי קיימות כיום מגוון פלטפורמות מטאוורס פופולריות כמו VRChat המאפשרות למשתמשים מכל קצוות העולם להיפגש במרחב וירטואלי אחד. הפיתוח של הפלטפורמות האלה ממשיך כל העת. כרגע VRChat ומתחרותיה עדיין לא ממשות את החזון של המטאוורס במלואו אך מדי יום הן עושות עוד צעדים בדרך לשם.
נכון להיום כדי להתחבר למטאוורס צריך גם להשתמש במשקפי מציאות מדומה תואמות כמו ה-Quest 2 הפופולריות של Meta. אם כבר מציינים את ה-Quest 2, מדובר באחד המוצרים המשמעותיים ביותר בתחום המציאות המדומה בשנים האחרונות שכן תג המחיר והפיתוחים הטכנולוגיים שהוצגו עם ה-Quest 2 אפשרו לקחת את תחום המציאות המדומה צעד נוסף לעולמות המיינסטרים.
מי הבעלים של המטאוורס?
בדיוק כפי שאף גוף לא "מחזיק" באינטרנט, ספק אם למישהו, בין אם זה ארגון ממשלתי או תאגיד רב-לאומי, תהיה בעלות בלעדית על המטאוורס. במקום זאת, סביר להניח שהוא יהיה בנוי מקונסטלציה של חברות, ארגונים ומפתחים עצמאיים הפועלים תחת כמה תנאי מדיניות ופרוטוקולים מוסכמים.
כלכלת מטאוורס: קניות והשקעה במטאוורס
כלכלת המטאוורס לא תהיה מורכבת רק מחברות שמוכרות מוצרים דיגיטליים למשתמשים. היא גם תורכב, אולי בעיקר, מאנשים שמוכרים לאנשים. קחו את Roblox כדוגמה. בפלטפורמה, למשתמשים יש את היכולת ליצור משחקים משלהם באמצעות כלי המפתחים של Roblox. משתמשים יכולים למכור את אותם משחקים כאשר מכל עסקה Roblox מרוויחה עמלה.
"זו כלכלה של שוק חופשי, המונעת על ידי משתמשים", אמר דיפאק צ'נדראסקאראן, סגן נשיא ב-Roblox לניהול מוצר. וזה "לא רק על הוצאת כסף מהאקוסיסטם, זה גם שימוש באותו מטבע וירטואלי בתוך וברחבי האקוסיסטם".
המטאוורס גם מתעצב להיות יעד מוביל למשקיעים. כיום, ישנן מספר דרכים להשקיע בחברות ופרויקטים של metaverse. יש אנשים שהשקיעו בנדל"ן דיגיטלי עם מטבעות קריפטוגרפיים בפלטפורמות Decentraland ו-Sandbox. אחרים נקטו בדרך מסורתית יותר, והשקיעו בחברות ציבוריות הקשורות למגזר המציאות המדומה המתפתח, כמו מטא, רובלוקס, Nvidia, יוניטי, אוטודסק, טייק-טו אינטראקטיב וסנאפ, כמו גם ענקיות תעשייה שעשויות למלא תפקיד בעיצוב עתיד האינטרנט, כמו אפל, אמזון, אלפבית ומיקרוסופט.
אלה רק דוגמאות, כמובן. העתיד האמיתי של המטאוורס שייך למשתמשים – האנשים היומיומיים שדחפים יצירתיים ומחברים שלהם יביאו בתקווה ליורש מרגש ומלא דמיון יותר לאינטרנט ממה שכל רומן מדע בדיוני יכול לחזות.