חוקרים ממכון MIT הפופולרי עובדים על משקפי מציאות רבודה (AR) המשתמשים בהולוגרמות על מנת לסייע לאנשים באיתור חפצים במחסן. משקפיים אלו אף מסוגלות לזהות האם המשתמש מצא ולקח את החפץ שהוא חיפש בעזרת שימוש בראייה ממוחשבת.
בשונה ממשקפי מציאות מדומה 'רגילות', המשקפיים של MIT, הנקראות X-AR, מצוידות באנטנת RF. בשילוב עם אלגוריתם מסוג SAR, מסוגלת האנטנה לזהות אובייקטים בעלי תגיות RF גם דרך קופסאות ושלל מכשולים. אנטנת ה-RF היא אחד מהגורמים שמייחדים את משקפי המציאות הרבודה של MIT.
משקפי ה-X-AR מסוגלות לאמת את סוג הפריט שהמשתמש מחזיק עם דיוק של מעל ל-95%. עם הרכבת המשקפיים, מוצגים למשתמש מבחר של פריטים הקיימים במחסן עם תגיות RFID. המשתמש יכול לבחור איזה פריט מתוך הרשימה הוא מעוניין לאתר. לאחר איתור האובייקט, משקפי המציאות הרבודה מוודאות שהתג של הפריט שולח את אותות ה-RF הנכונים, ומאשר שאיתרתם את הפריט הנכון.
כך זה עובד: הנתונים שמגיעים מהחיישנים השונים של משקפי המציאות הרבודה של MIT מאפשרים ליצור ייצוג תלת-ממדי של סביבת המשתמש. במקביל, אנטנת ה-RF מאתרת את מיקום הפריט המבוקש. לאחר מכן מציגות משקפי ה-X-AR הולוגרמה על פני העולם האמיתי המספקת הוראות למציאת הפריט. כל תהליך העיבוד הזה מתרחש בזמן אמת.
"כל המטרה שלנו בפרויקט הזה הייתה לבנות מערכת מציאות רבודה שמאפשרת לראות דברים שהם בלתי נראים – דברים שנמצאים בקופסאות או מעבר לפינות – ובכך להדריך את המשתמש להגיע אליהם ולאפשר לראות את העולם הפיזי בדרכים שלא היו אפשריות קודם לכן. " אמר פאדל אדיב, פרופסור חבר במחלקה להנדסת חשמל ומדעי המחשב ומחבר בכיר של המאמר על משקפי ה-X-AR.
בהמשך, הצוות מתכנן להתנסות בשיפורים שונים אחרים. בין השיפורים שבוחן הצוות ניתן למצוא דברים כמו WiFi, טכנולוגיית mmWave, גלי Thz ואנטנה משופרת עם טווח גדול מ-3 מטרים.
"בגלל שאין דבר כזה היום, היינו צריכים להבין איך לבנות סוג חדש לגמרי של מערכת מההתחלה ועד הסוף", הוסיף אדיב. "במציאות, מה שגיבשנו זה framework. יש הרבה תרומות טכניות, אבל זה גם מתווה לאופן שבו תעצבו משקפי מציאות רבודה עם ראיית רנטגן בעתיד".
משקפי ה-X-AR של MIT מראות כיצד שילוב של יצירתיות וחיישן לא שגרתי למשקפי מציאות רבודה מאפשר להפיק יישומים חדשים לחלוטין. משקפיים אלו הן דוגמה אחת מיני רבות לאופן שבו המציאות הרבודה תוכל לסייע בתחומים ובמשימות שונות בחיי היום יום.
את המחקר המלא של MIT ניתן לקרוא כאן
